בדיקות בהריון

בעת אבחון ההריון

בדיקות דם: סוג דם, ספירת דם, בדיקת סוכר, נוגדני אדמת, VDRL (לאבחון עגבת).

בדיקות דם לוירוסים: Toxoplasmosis, CMV, EBV, HBV.

בדיקת שתן: כללית ותרבית.

סקר בדיקות גנטיות

(בהתאם למוצא)

הבדיקות המקובלות: טיי- זקס, סיסטיק פיברוזיס, קנוואן, בלום, X שביר, אנמיה ע”ש פנקוני.

במידה והאם נשאית של הגן הפגום, יש לבדוק נשאות גם אצל האב​.

אחת לחודש

בדיקות מעקב שגרתיות: מדידת לחץ דם, משקל, חלבון בשתן, איתור בצקות ברגליים.

שבוע 6-8

אולטראסאונד ראשון: לאיתור מיקום ההיריון, הדופק, גודל העובר ושבוע ההיריון המדויק.

החל משבוע 10

בדיקת דם לדנ״א עוברי NIPT: בדיקה לא פולשנית טרם לידה שנועדה לזהות הפרעות כרומוזומליות, כמו תסמונת דאון, תסמונת אדוארדס ותסמונת פאטו (טריזומיה 13) בעובר.

יתרונה של הבדיקה לעומת בדיקות אחרות המאפשרות גילוי תסמונות אלה, כגון בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה, היא בהיותה בדיקה לא פולשנית אשר מבוססת על בדיקת דם רגילה של דם האם.

בדיקות NIPT יכולות לזהות את קיומה של תסמונת דאון בדיוק של מעל 99%.

אף על פי שבדיקת NIPT היא בעלת אמינות גבוהה, היא אינה נחשבת לאבחנתית. הבדיקה אינה מגלה שינויים מבניים (טרנסלוקציות או אינורסיות), או ליקויים כרומוזומליים תת-מיקרוסקופים המתגלים רק בבדיקת הצ’יפ גנטי CMA בסיסי שליה או במי השפיר.

שבוע 10-13

בדיקת סיסי שליה (CVS): נלקחים תאים מהשליה לצורך אבחון גנטי של העובר.

  • יתרונות: התשובה מתקבלת במהירות ובשלב מוקדם של ההיריון.
  • חסרונות: הבדיקה כרוכה בסיכון להפלה של כ-1%.

שבוע 11-14

בדיקת שקיפות עורפית: בדיקת אולטראסאונד שבה נמדד במילימטרים עובי הנוזל בעורף העובר.

על פי מחקרים בספרות הרפואית, הסיכון לתסמונת דאון עולה ככל שעובי השקיפות גדל.

לבדיקה זו מצטרפות שתי בדיקות דם: Free Beta HGG + PAPP-A, המבוצעות בסמוך לבדיקת השקיפות ותוצאותיהן יחד עם ממצאי בדיקת השקיפות ותוצאות בדיקת ה”תבחין המשולש”, קובעות את מידת הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון.

שבוע 14-17

סריקת מערכות מוקדמת מורחבת: בדיקת אולטראסאונד זו נועדה לבחון את איברי העובר ותקינותם המבנית.

שבוע 16-20

תבחין משולש (“חלבון עוברי”): בדיקת דם לאיתור נשים הנמצאות בסיכון יתר לתסמונת דאון ולמומים במערכת העצבים.

תבחין מרובע: לבדיקות הדם של התבחין המשולש ניתן להוסיף גם את בדיקת הדם אינהיבין A, על מנת לקבל תוצאה סטטיסטית מהימנה יותר.

שבוע 17-20

ניקור מי שפיר: הוצאת מי שפיר לצורך אבחון גנטי של העובר.

  • יתרונות: הבדיקה פשוטה יותר בהשוואה לבדיקת סיסי השלייה וכרוכה בסיכון להפלה של כ-0.5% בלבד.
  • חסרונות: תוצאותיה מתקבלות תוך 3-4 שבועות מהניקור.

שבוע 22-26

סריקת מערכות שנייה מורחבת: בדיקת אולטראסאונד לסריקת מערכות העובר שבה ניתן לאבחן מומים התפתחותיים בעיקר במח, בכליות בגפיים ובלב, וכן איתור מומים זעירים בעובר שלא ניתן לזהותם בסריקה הראשונה.

שבוע 24-28

העמסת סוכר 50 גרם (GCT=Glucose Challenge Test)

בדיקת דם לצורך איתור סכרת הריונית.

הבדיקה מבוצעת שעה לאחר שתיית 50 גר’ סוכר. אין צורך בצום לפני בדיקה זו.

במידה ותוצאת הגלוקוז מעל 140 מ״ג יש לבצע העמסת סוכר של 100 גרם (GTT=Glucose Tolerance Test).

בדיקה זו כוללת ארבע בדיקות דם בהפרש של שעה כשהראשונה מהן בצום.

שני ערכים שאינם תקינים, מעידים שלאישה סכרת הריונית.

בדיקת קומבס: מבוצעת לאיתור נשים עם נוגדנים לסוג דם RH שלילי.

שבוע 30-32

סריקה שלישית: בסריקה זו נבדק מבנה המח, הריאות והכליות וכן מתבצעת הערכת משקל העובר, קצב הגדילה ותנוחת העובר.

שבוע 40-42

מעקב חד / דו שבועי הכולל ניטור העובר ובדיקת אולטראסאונד להערכת הפרופיל הביופיזי.

שבוע 42

הפניה לחדר לידה לביצוע זירוז וילוד העובר.